<h1>ארחות חיים הלכ' כתובות סימן כ"ח</h1>
<h2>דף סו.</h2>
מי שראה אשתו שזנתה או שאמר לו אחד מקרוביו או קרובותיה שהוא ממינם וסומכת דעתו עליהם שזנתה אשתו בין שהיה [האומר] איש בין [שהיתה] אשה הואיל ודעתו סומכת עליהם שהוא אמת הרי הוא חייב להוציא ואסור לו לבא עליה ויתן לה כתובתה. ואם הודת לו שזנתה תצא בלא כתובה. לפיכך משביעה בנקיטת חפץ שלא זנתה תחתיו [אם ראה אותה בעצמו] אבל בדבר אחר אינו יכול להשביעה אלא על ידי גלגול.
